הפעם נדבר על - MVP שהוא כמובן מושג חובה למנהלים בהייטק/מערכות מידע ויכול לעשות הבדל ענק בהצלחה או הכשלון שלכם.
MVP
Minimum Viable Product
הוא המוצר או הפתרון המינימלי ביותר שנותן ללקוח ערך.
השימוש בתפיסה הזאת נפוץ מאוד בפיתוח מוצרים, וגם בפרוייקטים
ומאפשר באמת אג'יליות והתפתחות הדרגתית טובה,
כאשר יוצאים לשוק עם משהו ממש מינימלי,
מקבלים פידבק,
ומתפתחים משם.
פעם חשבתי שהקושי להגדיר פתרון מינימלי או MVP
נובע ממקובעות מסויימת.
כשלמדנו תכנות בממר"ם (של פעם),
הרי לימדו אותנו לבנות פתרון מקסימלי, וגם רובסטי, שיחזיק 20 שנה קדימה.
אז חשבתי שלכל מי שלמד תכנות מזמן,
קשה להתנער מההרגלים האלה שהחדירו לנו.
אבל אז קרה דבר מעניין,
התחלתי לעבוד מול חברה צעירים,
שלמדו בעשר שנים האחרונות,
וראיתי שגם הם נוטים קודם כל לחשוב על פתרון מקיף ומלא,
ומאוד קשה לשכנע אותם לוותר על משהו.
ואם זה לא מספיק,
גם הבן שלי הצעיר צעיר, שכל מה שהוא מכיר זה טכנולוגיות חדשות חדשות
התחיל לפתח אפליקציות,
וגם הוא – מתעקש על פונקציונליות שלמה לפני השקה.
התחלתי להבין שיש פה משהו אחר...
אנחנו כנראה לא נולדים עם פארטו Built in .
(למי שלא מכיר - עקרון פארטו, הוא חוק ה 80/20 שאומר שלרוב 20% מהתכולה, תענה על 80% מהצרכים)
ויותר מזה, כל מסגרות החינוך שבהן אנחנו לומדים
מלמדות אותנו לשאוף לשלמות ומצויינות,
אז היכולת שלנו לחשוב על מינימום
לא טריוויאלית.
איך היא מגיעה?
כשאנחנו לומדים לקבל החלטות "קשות",
כשאנחנו מבינים את כלל האילוצים,
וכשלמדנו מנסיון כמה הפידבק חשוב להצלחת המוצר/תוצר.
החוזק העצום של עקרון ה-MVP מעבר למיקוד שלו, והיציאה המהירה לשוק
הוא הפידבק המוקדם שהוא מאפשר, שיכול להיות ממש קריטי להצלחה.
ולראיה, ה-case study של Dropbox
שמדגים איך הם נהיו מה שהם ע"י זה שהתחילו ממשהו ממש ממש מינימאלי (גרסת בטא),
אספו פידבקים ולקוחות פיילוט,
דייקו את היכולות של המוצר ע"פ הפידבקים
וכבשו את השוק.
הקוריוז הוא שכשהם יצאו לשוק ואספו לקוחות שמתעניינים בבטא הזה
אפילו עוד לא היה להם אתר,
הם פרסמו את זה על דך נחיתה (Landing page) פשוט.
מצורף כאן הסבר קצרצר על ה-case study המעניין הזה,
אהבתם?
רק שימו לב לאיזון הנדרש - צריך לוודא של-MVP שיוצא, יש ערך אמיתי ללקוח.
כמו בציטוט הנהדר של אלברט איינשטיין שאמר
“Everything should be made as simple as possible, but not simpler”
(כמה חכם!)