מחשבה יוצרת מציאות - גם בניהול?

רבים מאיתנו מכירים את האימרה שמחשבה יוצרת מציאות. קודם כל ידוע וברור שעצם המחשבה וההתכווננות יכולה להניע לפעולה וע"י כך אכן ליצור ולשנות את המציאות. לא מעט מאמנים ומנטורים אישיים מתמקדים בנקודה הזאת כדי להניע את המתאמנים שלהם לתכנון והגדרת המטרות וככלי לשיפור הישגים.

גם מעבר לכך ובאופן מאוד מעניין, יש הטוענים שקיימות הוכחות פיזיקאליות לזה שעצם המחשבה יכולה ליצוא מציאות.

משהו באנרגיה שמסביב לנו משתנה מעצם המחשבה.

אם ניקח את זה רגע עוד צעד קדימה מחקרים מראים שלא רק המחשבה עצמה אלא גם כתיבת המטרות מעלה דרמטית את הסיכוי לעמוד בהן.

לא פעם שמעתי על מחקר שנעשה באוניסרסיטת ייל שהוכיח שטודנטים שתלו על הקיר שלהם בכתב את המטרות שלהם, עמדו במטרות שכתבו באחוזי הצלחה הרבה יותר גבוהים מאחרים.

אז בדקתי על המחקרים שהתבצעו בנושא ומצאתי שהמחקר של ייל הוא כנראה אגדה אורבנית, אבל יש מחקר מעניין ומפורסם שנערך ע"י  Gail Matthews באוניברסיטה הדומיניקנית שבו היא חילקה קבוצה של ~250 סטודנטים ל-5 תתי קבוצות:

קבוצה 1 – חשבו על מטרה

קבוצה 2 – כתבו את המטרה

קבוצה 3 – כתבו את המטרה והתחייבו לביצועה

קבוצה 4 – כתבו את המטרה ווהתחייבו לביצועה, שלחו על זה מייל לחבר

קבוצה 5 - כתבו את המטרה והתחייבו, שלחו על זה מייל לחבר כולל עדכונים תקופתיים על ההתקדמות

מן הסתם, קבוצות 2-5 השיגו תוצאות הרבה הרבה יותר טובות משל קבוצה 1, מעבר לכך, קבוצה 5 השיגה את התוצאות הטובות ביותר, וקבוצה 2, ו-4 אחריה. כלומר, מי שהעלה את המטרות על כתב, ומי ששיתף בהן את הסביבה, הצליח במידה רבה הרבה יותר להשיג את המטרות האלה.

אם כך, ברמה של ההשגים האישיים, יש הסכמה גורפת ומחקרים תומכים. הגדרת יעדים ומטרות, כתיבתם, והמעקב אחריהם, מעלים את אחוזי ההצלחה משמעותית.

נשאלת השאלה האם זה נכון גם לגבי הצבת מטרות לאחרים. אם נגדיר את המטרות היטב, נכתוב אותם, ונעקוב אחריהן, האם נעלה משמעותית את אחוזי ההצלחה של הצוותים שלנו?

אז זהו שכן.

למרות שלא מצאתי מחקרים בנושא הזה, אני יכולה להעיד מנסיון, שככל שנרבה בשיתוף ברור של המטרות, כך יעלה משמעותית הסיכוי להצלחה. העניין הוא שצריך לעשות את זה באופן קבוע. אנחנו נוטים להניח שכולם יודעים ומבינים את המטרות, אבל הרבה מאוד פעמים זה לא המצב. גם אנשים ששמעו את המטרה בתחילת הדרך ו/או שיש להם תוכנית עבודה כלשהיא, ייטו לשכוח ולפעמים לאבד את הפוקוס לאורך הדרך.

כאשר התקשורת של המטרות לא מתבצעת באופן שוטף, הפוקוס מתדלדל.

אז מה אפשר לעשות?

באופן דומה למחקר הנ"ל, ובמיוחד כשלא מדובר במטרות אישיות אלא במטרות צוותיות משותפות, יש להמשיך לשמור את תשומת הלב על המטרות.

באופן אישי בהרבה פרויקטים, ובמיוחד כאלה שבהם לא כל הצוות יושב יחד ויש הרבה נושאים על הפרק, אני  נוהגת לשלוח את המטרות והפוקוס השבועי לכל הצוותים, כולל עדכון על ההתקדמות. כמובן שהוא תמיד ריאלי וממוקד.

זה מייצר אנרגיה, בהירות, אחידות ומכוונות מטרה. 

העבודה במציאות של ימינו כ"כ דינמית כך שכל הזמן צריך לשנות ולהתאים את הביצוע למצב הנוכחי, ולכן יש מקום להדגיש ולחדד את המטרות בתדירות שוטפת כדי להמשיך לייצר תאום וכיוון אחיד וברור לפרוייקט.

אם נחזור רגע למחקר הנ"ל, וברוח הגישות הניהוליות העכשויות, אפשר אפילו לקחת את זה עוד צעד קדימה.

במקום לשלוח לצוותים את המטרות השבועיות,

שווה לבקש מהצוותים להגדיר בעצמם את המטרות השבועיות ולשלוח אלינו.

כל אפשר להשיג כמה דברים ביחד:

הם יחשבו על המטרות

הם יכתבו אותן כך ייצרו מחוייבות גבוהה

הם יעדכנו אותנו על התקדמות ובכל יגבירו עוד יותר את הרצון להצליח,

הם יקבעו בעצמם את הקצב והמסגרת, כך שהמעורבות תהיה גבוהה יותר.

בסוף, המוטיבציה עולה באופן משמעותי כשיש בהירות והבנה של המטרות, ועוד יותר כשיש מישהו שרואה את ההתקדמות ומתייחס. כמה פשוט ככה נכון.

אז לקראת השנה החדשה,

תחשבו טוב על המטרות שלכם,

ושתהיה שנה מלאה במטרות ראויות (אישיות וצוותיות)

והצלחה בביצוע!

שרון